26 באוגוסט 2011

מקלות בייגלה שוקולד


סוף השבוע הגיע והמסורת במשפחה אומרת שכל אחד (בעיקר הבנות) בוחרות מנה שחביבה עליהן לארוחות השבת. הפעם הבקשה הגיעה בעקבות מתכון שהן מצאו באחד העיתונים השבוע..."מקלות בייגלה שוקולד" של אלמה בליליוס. 


מתכון פשוט להכנה שמיועד במקור להכנה בצוותא של הורים וילדים (בגיל הרך) ,אצלי ,החבר'ה ישנו בזמן שהכנתי:P והיו ערים לחלוטין לאכילה....
הנה המתכון כפי שהופיע בעיתון: 
200 גרם בייגלה ללא מלח 
1/2 כוס שמנת מתוקה
100 גרם חמאה
2 שקיות סוכר וניל
100 גרם שוקולד חלב
100 גרם שוקולד מריר
ההכנה: שוברים את הבייגלה (אני הכנסתי ללהב הפלדה במעבד מזון) עד שרובו אבקתי אך עדיין יש חתיכות גדולות ומעבירים לקערה.
בסיר ממיסים את כל שאר החומרים ושופכים על הבייגלה.
מערבבים טוב עד שהכל מכוסה. 
מרפדים תבנית בנייר אפייה ,יוצקים את העיסה ומיישרים. מכניסים להקפאה למשך שעה + . 
מוציאים את העיסה עם הנייר לקרש חיתוך , חוצים לשני חלקים שווים וכל חלק חותכים לאצבעות שוות בעובי 1 ס"מ. 
מעבירים לכלי אטום ומאחסנים במקרר , אם נשאר משהו  .

זה המתוק שלנו לתחילתו של סוף השבוע ....בתיאבון.

30 ביולי 2011

ברצלונה

ארזנו מטלטלינו וטפינו (הגדולים) ו  לברצלונה. הסיבה למסיבה היתה יום הולדתו של הזוגי והעובדה שהצלחנו לאגד את החיילים עשתה את החוויה למתוקה עוד יותר. עברו שנים מספר (שש ליתר דיוק) מאז שהצלחנו לטוס בהרכב מלא והחוויה של טיסה עם ילדים בוגרים ,כמובן, שונה לחלוטין מטיסה כאשר הם קטנים יותר.  
אח,ברצלונה ....עיר עם אדריכלות מהממת כאשר בכל מקום שמסתכלים יש בניין מיוחד או חלל יפהפה ,גנים ירוקים, ים מקסים וחוויות אין ספור. 
מזג אוויר נהדר חיכה לנו - טמפרטורה מקסימלית של 26 מעלות, טפטוף קטן במשך 5 דקות ביום הראשון וסופת רעמים ומבול באחד הלילות ,סופה שהתחילה לאחר חזרתנו למלון (אחרי חצות) והסתיימה כמו על פי בקשה בשש בבוקר וכאילו כלום לא היה .....
המלון שבו שהינו Rialto hotel (שהינו הבית שבו חואן מירו נולד) ממוקם ברובע הגותי ,שלוש דקות מחלקה המרכזי של שדרת ה- Rambla , קרוב לכל מקום . קיבלנו שני חדרים -האחד זוגי רגיל והשני היה אמור להיות חדר לשלושה . במקומו קיבלנו סוויטה עם שני חדרי שינה זוגיים מרווחים ביותר(וזו לשון המעטה) - בקיצור הבוגרים קיבלו תנאי לוקסוס ללא מריבות על מי יישן איפה ועם מי ...
תחילתו של הביקןר בסיור מודרך חינם שערכנו ברובע הגותי עם מדריך  מה - Travel bar שנמצא ברובע ,סיור של שעתיים וחצי הליכה ברובע עם הסברים מפורטים . ההדרכה היא בשפה האנגלית ,בד"כ הקבוצה מונה כ-20 איש והתשלום הוא בעצם הטיפ שניתן למדריך בסיור כל אחד לפי רצונו. הסיור מומלץ ביותר להכרות ראשונית עם האיזור . סיום הסיור היה בנמל כאשר חשבנו שאנחנו רחוקים מאוד מהמלון אבל אחרי התמקמות קצרה על המפה התברר ש....המרחק קצר ביותר. 



מכיוון שיום ראשון היה ,שמנו פעמינו לכיכר אספניה על מנת לראות את המזרקות המרקדות. ניצלנו את הזמן לעלייה למרפסת התצפית של קניון ארנה (שהיה פעם זירת מלחמת שוורים) משם נשקף נוף מקסים של האיזור. כמות האנשים שהיו באיזור היתה מטורפת ומזל שבאנו יחסית מוקדם על מנת לתפוס מקום ישיבה מול המזרקה אולם בגדול ,מופע המזרקות  נחמד אך לא מעבר לכך (לדעתי המופע בפראג היה שווה פי אלף מונים) .




ביום שני התחלנו את הבוקר בשוק לה בוקריה הצבעוני והססגוני . חגיגה אמיתית של צבעים ,תענוג לעיניים . כאוהבי סוכריות גומי מושבעים תפס את עיננו הדוכן הצבעוני והיקר משהו אך לא עמדנו בפיתוי וקנינו רק מעט



מהשוק יצאנו לכיוון פארק גואל . הדרך שבה רוב התיירים מגיעים לפארק היא בנסיעה עם המטרו עד לתחנה הקרובה לפארק ומשם עלייה רגלית תלולה ולא קצרה עד הכניסה. אנחנו התחכמנו ונסענו באוטובוס שהביא אותנו עד לחנייה בחלקו העליון ומשם כל הדרך היתה בירידה .... הפארק עצמו מדהים בבנייניו ובנופיו.




אנקדוטה קטנה ....בדרכינו חזרה ראינו באחד הרחובות הצדדים המובילים לפארק מערכת מדרגות נעות המובילה במעלה הדרך לפארק,אולם משום מה אף תייר לא הלך בכיוון ההוא. 
בספרי הטיולים שהיו לנו במהלך ההכנה לטיול ,לא נמצא אף אזכור לגרם המדרגות הזה.




שמנו פעמינו אל הקתדרלה הבלתי גמורה Segarda Familia - התור לכניסה השתרך על פני שלושת צדדי הבניין והממתינים בתחילת התור דיווחו על שלוש וחצי שעות המתנה.,לא האמנו למראה עיננו ולמשמע אוזנינו והחלטנו לוותר על הביקור בפנים . 



ירדנו לכיוון הנמל ולאקווריום הגדול של ברצלונה - מקום מרשים בגודלו ,נרשמה התלהבות בקרב הצעירים בעיקר בניסיון להצטלם עם הכרישים. מוכרחה לציין שעבורי האקווריום לא היווה התלהבות גדולה מאוד מאחר והוא דומה (מאוד) לאקווריום בבנגקוק שבו היינו לפני מספר שנים. 




צהריים אכלנו במסעדת מזנון חופשי בקניון Maremagnum בנמל -אפילו הצמחונית שלנו מצאה בקלות את מבוקשה. זו היתה עסקה מוצלחת לכל הדיעות.
המשך אותו יום הוא בביקור בתוך הקתדרלה של ברצלונה ברובע הגותי 



וכמובן טיול בשדרת הראמבלה התוססת ,הפסלים האנושיים ובתי הקפה הפזורים לאורכה.



כתבתי בתחילת הפוסט שמזג האוויר האיר לנו פנים ....באותו הלילה החלה סופת רעמים ומבול וכשהתעוררנו במהלכו קיבלנו טלפון מהבת ששאלה האם מה שנשמע כעת זה פיצוץ או רעם(טוב ,בכל זאת החיים בארץ משפיעים). חשבנו מה עושים בבוקר אם המבול נמשך ....? לשמחתינו בשעה שש בבוקר הכל פסק והחלטנו לקחת סיכון ולצאת עם הרכבת לפארק Port Aventura  שנמצא דרום מערב לברצלונה (ראינו בתחזית שהגשמים נעו צפונה). זהו פארק ממשפחת הפארקים של Six Flags ,פארק בסגנונו של הדיסנילנד ודומיו.
טיפ לנוסעים לפארק - עדיף לקנות כרטיסים בתחנת הרכבת  המרכזית Sants . כאן נקנו הכרטיסים במחיר 44 אירו כולל הנסיעה ברכבת (שעולה 13 אירו לכל כיוון) . אחרי נסיעה של שעה וחצי הגענו ליעדינו . החבר'ה רצים אל המתקן הראשון ואנחנו ממתינים בחוץ ...שעתיים !! . החלטנו שננסה להשיג להם Fast pass למתקנים הבאים אבל בברצלונה זה שונה מהדיסנילנד. כאן אין מעבר מהיר חינם אלא יש צורך בקניית כרטיס מעבר מהיר לכל המתקנים ,כרטיס שעולה 23 אירו לכניסה חד פעמית לכל מתקן. כשיצאו סוף סוף הבליינים התברר שמהרשימה הם רוצים רק עוד שניים וכך נגנז רעיון המעבר המהיר. אולם למעשה באף מתקן לאחר מכן לא היו תורים כאלה ארוכים. 
הפארק לוקח יום מלא ואנחנו חזרנו לברצלונה לקראת 10 בלילה ....עייפים, אך מרוצים. 



בוקרו של היום הרביעי - שמנו פעמינו אל מקדש אוהדי  הכדורגל Camp Nou האצטדיון של  קבוצת בארסה ,ביתו של גביע אירופה ומסי. אי אפשר לחשוד בי שאני מאוהבי הכדורגל אך ההתרגשות של כולם ושירי הרקע של אוהדי בארסה שמתנגנים ברקע עושים את שלהם והחוויה היא חוויה...ובלי לשים לב הביקור מתמשך לכיוון שלוש שעות  .



התחנה הבאה היא הר היהודים - תחילתו במוזיאון מירו (זהו המוזיאון שנבחר ברוב קולות הגדוד ואנחנו זרמנו איתם) והמשכו בעלייה עם הרכבל למצודה. מוזיאון מירו מביא הן את יצירותיו של מירו בתקופות השונות והן תערוכות זמניות . אנחנו חזינו בתערוכה שנושאה היה החשיפה לאיידס , תערוכה שבסופו של דבר עניינה את הילדים יותר ממירו עצמו. 
המצודה שמשה מקום תצפית אסטרטגית מפני אויבים והעלייה אל גג המבצר מאפשרת תצפית מרהיבה את הסביבה. 



מהמצודה שמנו פעמינו לפואבלו אספניול אשר הוקם במיוחד עבור תערוכה בינלאומית ומהווה תצוגה ארכיטקטונית בגודל טבעי של סגנונות הבנייה השונים בספרד. יהיה מי שיגיד מלכודת תיירים ויהיה מי שיתרשם מהבתים, הסמטאות וחנויות האומנים המקסימות.הירידה מהפואבלו מביאה אותנו חזרה לכיכר אספניה , למזרקות ולארמון הלאומי שבו שוכן מוזיאון האמנות של קטלוניה.




סיור הערב הביא אותנו לחוף הים אל רובע ברצלונטה על שלל  מסעדותיו  שעל  החוף ומרינת היאכטות. אכלנו ושתינו סנגריה כמעט עד דלא ידע(בעיקר זו שלא יודעת לשתות אפילו טיפת אלכוהול:P וזו אני למי שלא הבין....) והחזרה למלון היתה עליזה ביותר.



וברצלונה ללא הבתים של גאודי ? אז הנה Casa Batllo ואחרים


וברצלונה בלי קניות ? אז ישנם קניונים שווים ביותר כמו קניון הארנה בכיכר אספניה ,הקניון בנמל שהינו גדול מאוד. ברחובות המובילים לכיכר קטלוניה ישנם אין סוף סניפים של H&M ,זארה,Pull and Bear . חנות כל בו גדולה מאוד היא El Corte Ingles שבאחד מסניפיה יש מחלקת אומנות יחסית גדולה אך בעיקר לציירים. 
ואם הגעתם עד כאן אז נמליץ על חנות מעניינת שנקראת Happy Pills חנות שכשחלפנו על פניה צחקנו שזו חנות לממכר סמים ורק אחת מבנותיי האירה את עיננו שזו חנות שונה לחלוטין לממכר סוכריות גומי .  יש בה "מרשמים" לשביזות יום א' /שבת בלי כדורגל/בוס קשוח וכו' . החנות נמצאת באחת הסמטאות ליד כיכר קטלוניה ומהווה אטרקציה מעניינת. 




לבלייני הלילה נמליץ על פאב הפיות אשר נמצא ממש ליד מוזיאון השעווה - פאב שעיצובו הפנימי הוא יער פיות מטריף 



זהו, הסתיים לו טיול מדהים,מלא חוויות משפחתיות וכלליות שהשאיר רק טעם מתוק של...עוד(לתשומת ליבו של....)

22 במאי 2011

איירוויק

  בצהרי יום שני , מנוחת צהריים ביום חופשי מעבודה ,נשמע צלצול בדלת. אוףףף,מי המפריע בזמן מנוחה כל כך יקר?
ירדתי לפתוח את הדלת ....שליח חייכני מסר לי מזוודה ירוקה ,תרתי משמע.




מזוודה שהכילה שישה מטהרי אוויר של Airwick  . שישה בקבוקים צבעוניים ,שישה תרסיסי ריח המתאימים לכל חדרי הבית.



ואילו ריחות היו שם ....
לבלוב כותנה
לבנדר וקמומיל
פריחת הלוטוס ובמבוק אקזוטי
וניל ואורכידיאה
פריסיה ויסמין
ורדים ואורכידיאה
מיד חילקתי את התרסיסים לחדרים והתזתי .
ריח נעים ולא תוקפני התפזר באוויר ,ריח שגרם לבני הבית לשאול האם שטפתי את הרצפה או לחילופין האם קניתי פרחים הביתה?
ראוי לציין  את העובדה שהתרסיסים הינם ידידותיים לסביבה ,בעלי גז טבעי ואריזתם ניתנת למחזור. השימוש בגז הטבעי מפיק ניחוח קל ורענן שאינו מכביד ויוצר הרגשה נעימה.
אצלנו בבית אהבו מאוד את התרסיסים (למעט אחת ששונאת ריח וניל וקיטרה על כך).
אין ספק שאנחנו נמשיך להשתמש בתרסיסים של אירוויק בעיקר בזכות היותם ירוקים.
נושא המחזור עלה השנה מדרגה – אצלנו כל בקבוק/אריזת פלסטיק מוצא את דרכו למחזורית או לחנות . כולם התגייסו לעניין. ומה אתם עושים על מנת לתרום לסביבה?