26 באוקטובר 2009

סיור סליחות בירושלים


המקום הכי "אין" היום נמצא ברובע היהודי בירושלים . צריך לראות כדי להאמין, בשעה שתיים בלילה המקום עמוס כאילו שתיים בצהריים ....
הבת הצעירה יצאה לסיור סליחות בירושלים והחלטנו ,אני ובן זוגי , להצטרף לסיור. שני ילדים בוגרים לנו ולא ליווינו אותם לסיור הזה - הפעם תוך שיתוף פעולה מלא של הבת - מצאנו עצמינו עולים על האוטובוס בחמש אחה"צ בדרך העולה לירושלים.
כבר כשהגענו היה עומס אך זה הלך והתגבר ככל שנקפו השעות ....קבוצות קבוצות הלכו בשבילי הרובע, בסמטאות המצויירות ,בשירה וחלקן אף בריקודים.
באחת מתחנות ההדרכה "הופיעו בפנינו הנערים" - חולקו שירונים ובליווי קלרינט וגיטרה שרנו שירים כמו "שמע ישראל,אלוהי" ואחרים אשר הלהיבו את הקבוצה .מאותו רגע לכל אורך הדרך,גם כשנגמר המופע, לא פסקנו  מלשיר בקולי קולות.


בהמשך הסיור התיישבנו למנוחה קצרה בכיכר בתי המחסה , הכיכר המרכזית של הרובע. פגשנו יהודי קשיש אשר העיר את האנשים לסליחות ....הילדים נשארו פעורי פה ... אה,כן, זו היתה המחזה .


כאן אנו מגיעים ללב ליבו של הרובע , הכותל המערבי ,אך לפני הכניסה אליו הגענו ל"מרכז שרשרת הדורות" . בתוך מנהרה העשוייה חדרים חדרים ,במעמקי האדמה, מוצגת שרשרת הדורות של העם היהודי על שלל חוליותיה. באחד מהחדרים ישנה רצפת זכוכית שדרכה רואים שרידים של בית ראשון ושני. בחדרים ישנם מוצגי זכוכית אשר מסמלים את הדורות - בחדר אחד ישנם אבות האומה ושניים עשר השבטים. בחדר אחר שישה עמודי זכוכית מנותצים המסמלים את השואה . בחדר נוסף קיר זכוכית ובו חקוקים שמות המגנים על ירושלים . כל מוצגי הזכוכית מלווים במשחקי תאורה וקול מדהימים אשר נותנים חוויה מרתקת. סיומה של הדרך במרפסת המשקיפה על רחבת הכותל.
לרחבת הכותל הגענו לאחר השעה 23:00 - הרחבה היתה מלאה בחלקה. בחצות לא ניתן היה להכניס סיכה לאזור .ככה זה נראה ...


בקיצור, מדהים.
בשעה שתיים בלילה פילסנו את דרכינו במעלה הרובע לכיוון שער יפו וחניון קרתא כאשר מולינו ממשיך זרם המבקרים לשטוף את הדרכים המובילות לכותל. הפקקים באיזור היו מדהימים, כאילו מדובר בצהרי היום.
זה המקום לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בה/בו במודע או שלא במודע ומי ייתן והשנה הבאה עלינו לטובה תביא איתה רק בשורות טובות - לכל אחד כפרט,לכולנו כעם .
מי ייתן וגלעד ישוב הביתה במהרה.

7 באוקטובר 2009

חיפה חיפה ....עיר אמיתית



"יש לי אישה ויש לי ילד, ואבא שלי עובד בנמל, הולכים לישון בדיוק בעשר כי לא רוצים לבזבז חשמל. בארבע בבוקר אני כבר עסוק, שני אוטובוסים לבית הזיקוק, עובד ומזיע, אני רק פועל, עד שהערב יורד בכרמל. חיפה חיפה עיר עם תחתית, חיפה חיפה עיר עם עתיד, חיפה חיפה עיר אמיתית" ("חיפה חיפה", מילים: יונתן גפן, לחן: דויד ברוזה)

בשנה האחרונה המעטנו לצאת לטיולים - הסיבות היו מגוונות ואני ,כמובן, לא אפרט אותן כאן. אבל ,אחת מהן היתה העובדה שאף אחד מהילדים לא רצה להצטרף אלינו (דבר לכשעצמו היה לי קשה לקבל). 

בתחילת חופש סוכות פתאום התהפך הגלגל והבנות ביקשו שנצא לטייל ואז גם הצטרף החייל - בקיצור הרכב מלא. 
 אז שלא ננצל את ההזדמנות .... ?

שמנו פעמינו לחיפה - מתביישת להגיד אבל עד עכשיו ראיתי את הגנים הבהאים רק מרחוק....

התחלנו בסטלה מאריס - תצפית מדהימה על חיפה והנמל



  
 תצפית על מוזיאון חיל הים 
 

הסיור בגנים הינו מאורגן ואחרי הרצאה קצרה על הדת הבהאית התחלנו בירידה מטה בשבילי הגן. מדהים!! יופיו של הגן ,אין מילים לתארו. ההקפדה על כל פרט, צבא הגננים שעובד שם עושה עבודה ....מדהימה (אמרתי כבר שאין לי מילים )




ולא , זה לא מבנה ביוון ....זה הארכיון בקומפלקס

אמרנו שחיפה היא עיר אמיתית,לא? אז הנה השילוט לכלבים (או בעצם לבעליהם)

 בהמשך היום לאחר ששחררנו את שרירי הרגליים הכואבים מהירידה במדרגות הגן המשכנו לקניון קסטרא . קניון קטן שאליו הגענו (לא,לא לקניות) לביקור במוזיאון הבובות . זהו מוזיאון קטן המציג אפיזודות מתולדות עם ישראל במיצגי בובות.
אדם וחוה,חציית ים סוף,הכרזת המדינה ,כיבוש הכותל ועוד. התלהבות גדולה ביותר נרשמה כאשר נראו מיצגים הקשורים לאגדות ילדים. אז הנה שלגייה ושבעת הגמדים


אפיזודה מיוחדת במינה עבורי היתה המיצג של כנר על הגג - את הסרט ראיתי עם אבי כשהיינו בשליחות בטהראן (אי שם בשנות ה- 70) והוא השאיר עלי רושם אדיר (גם הסרט וגם ההליכה עם אבי ).
 

ולסיום המלצה - את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת בשרים בקניון קסטרא - מסעדה הנקראת "בשרל`ה" - אוכל טעים גם לאוכלי הבשר וגם לצמחונית שבינינו.
ואנקדוטה קטנה - במשך האוכל  הסתכל עלינו בחור ואני חשבתי שזה בגלל הבנות הצעירות שאיתנו....בסיום הארוחה,עם התשלום קיבלנו גלוייה עם תמונה וחתימה של משהו מהישרדות ששמו שי אריאל. מתברר שאותו בחור הוא שי מהישרדות ונראה לי שההתבוננות שלו בנו נבעה מהעובדה שאף אחד מאיתנו לא זיהה אותו (אנחנו לא מהשורדים )....
אחרי שעות שיטוט נוספות ועמידה בפקק בגלל קרון רכבת שהחליט לעלות באש
הגענו הביתה עייפים אך מרוצים.