שבת הגיעה והפעם החלטנו לצאת לגיחה קצרה קרוב לבית. חמושים במצלמה החדשה ובאחת הבנות שהסכימה להצטרף אלינו ,יצאנו לכיוון פארק יצחק רבין כשהמטרה היא נסיעה לאורך דרך דיפנבייקר החוצה את הפארק.
התחלת המסלול היתה באנדרטת פורצי הדרך לירושלים - האנדרטה עשוייה מבסיס בטון ושישה מוטות מתכת המצביעים על הדרך לירושלים.
מכאן יש תצפית מדהימה על הנוף .
המשך הדרך מובילה לאתר שבו שרידי המשוריינים מימי מלחמת העצמאות . כן, אותם משוריינים שרואים תוך כדי הנסיעה בכביש 1. אנו נמצאים לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל והמשוריינים עטויים בדגלי המדינה ובזרי פרחים והמראה מצמרר למדי.
כמובן שהשיר מנגן בראש כל הדרך:
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה שצפו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה שצפו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
לאורך כל הדרך תצפית מרהיבה כאשר מדהים לראות כיצד ישבו המשלטים על הכביש לירושלים .
סיומה של הדרך במבנה ששימש את התורכים לשמירה על הדרך מיפו לירושלים .
במקום מסויים הצלחנו אפילו לתפוס את מודיעין .....
זהו, הניסיון הראשון עם המצלמה ....יש עוד הרבה מה להשתפר .
תמונת תקריב כבונוס....
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק