מהבוקר מתנגן לו השיר של אושיק לוי על זיכרון יעקב וזה רק בגלל שהחלטנו ליסוע לפסטיבל אומני רחוב שמתקיים שם זו השנה השנייה.
האמת, חששנו מאוד מהמוני האנשים ,מהפקקים בדרך אז התחכמנו . יצאנו לדרכינו בשעת בוקר מוקדמת יחסית (תלוי איזו מבנות הנוער שואלים - כי בשעה 8:45 אחת מהן לא היתה מוכנה לדבר איתנו בכלל). נסיעה חלקה בכביש 6 ,ברוך מי שסללו אותו , הגעה לזיכרון וחיפוש חנייה שנמשך מספר דקות .
זיכרון ,מקום קסום ....מזכירה ערים קטנות אירופאיות : הרחובות המרוצפים אבן , בתי הראשונים שחלקם עברו שחזור ,בתי הקפה והמסעדות שצצו בכל פינה והגלריות השונות . לזה הצטרפו כעת גם אמני רחוב , כליזמרים והופעות זמרים . שוטטנו בנחת וללא צפיפות בין הגלריות והדוכנים תוך האזנה להופעות השונות הפזורות לאורך המדרחוב.
אנחנו בחרנו להמתין להופעתה של סי הימן - סי נתנה משיריה הישנים, החדשים (מדיסק שעומד לצאת בעוד שנה) ,שירים שהלחין אביה ובקיצור הלהיבה את הקהל.
משהסתיימה ההופעה כבר היה עלינו לפלס את דרכינו החוצה מפאת ההמונים שהגיעו .
יצאנו מזיכרון לארוחת צהריים במסעדת שולה בפארק התעשייה בקיסריה - מסעדת דגים ופירות ים (שכמובן איננה כשרה) - מומלצת מאוד.
המבוגרים אכלו דגים ואילו הצמחונית שבינינו אכלה רביולי תרד ברוטב שמנת עגבניות - מנה שדורגה גבוה מאוד בדרוג מאכלי הצמחונית.
ההנאה היתה מושלמת כאשר בדרך חזרה הביתה שמענו על הפקקים בכניסות לזיכרון שמהם הצלחנו להימנע.
ואיך אפשר בלי תמונה של היפה שהחליטה להצטרף לפסטיבל - זו התמונה האחרונה במצלמה שהחליטה לנפוח את נשמתה לעולם שכולו טוב (זה הדבר הכי!!! מבאס שהיה היום ).
תראו גם את עבודות המתכת המדהימות בגלריה :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה