20 באוקטובר 2010

נצרת

יש לנו ארץ יפה ופינות חמד רבות והפעם טיילנו בנצרת במסגרת הכנס השנתי של האגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה . הכנס עצמו היה מעניין אך החלק המהנה יותר היה זה שנערך במהלך השבת - טיול רגלי בנצרת העתיקה ,בכנסיות ובסמטאות השוק.
מבט על העיר מכיוון המלון (golden crown)


התחלנו את הטיול בכנסייה הסיליזיאנית - מבנה מפואר על הגבעות המערביות של העיר ובולטת למרחקים. בתוכו ויטראז'ים וחיתוכי עץ מרהיבים. 




מהכנסייה התחלנו לרדת במדרגות תלולות בסמטאות העיר העתיקה,מדרגות העוברות בצילם של עצי תאנה גדולים .
מדרגות אלו הביאו אותנו אל  מנזה קריסטי או בשמו הנוסף מערת הסלע . זוהי כנסייה עתיקה שאיננה פעילה כיום ועל פי המסורת נמצא בה שולחן האבן שעליו ערך ישו את הסעודה האחרונה. 


המשכו של המסלול אל הבית המצוייר הנמצא באחת מסמטאות העיר. בעבר נהגו התושבים העמידים של העיר לפאר את בתיהם בציורי קיר/תקרה מרהיבים . 




המסלול ממשיך אל המסגד הלבן - מסגד השוכן בלב ליבו של השוק והוא המסגד העתיק ביותר בעיר אולם בו לא צילמתי ....
זהו, הגענו אל השוק - השוק מחולק לרחובות על פי הדברים הנמכרים בו - רחוב הכלות, רחוב הקצבים ,הנעליים וכו' . אווירה ססגונית וכלל לא תיירותית . כמובן שבקצה השוק קנינו זיתים דפוקים מדהימים ובקלאוות וכנפה לעידוד הנשמה אחרי טיול רגלי של ארבע שעות. 



סיומו של המסלול היה בכנסיית הבשורה - שוכנת במרכזה של נצרת ובה על פי המסורת הנוצרית עמד ביתה של הבתולה ובו היא קיבלה את הבשורה שהרתה . 


תם המסלול - יש עוד פינות חמד רבות בעיר אשר טרם ביקרנו בהם אז נשאיר אותם לכנס בשנה הבאה. 

15 באוגוסט 2010

שמפו פנטן

שיערך הארוך נערה ,שיערך הקצר....(נורית גלרון) 
מאז ומתמיד שיער ארוך היווה את סימן ההיכר שלי ,ברבות השנים אורכו מעט השתנה והוא הפך למעט גלי במקום מקלות ישרים אך תמיד היווה מקור לקנאה אצל חברותי (טוב, לפחות שיקנאו בי במשהו....:P ). 
למען האמת , כבר שנים רבות שאני משתמשת בתכשירי השיער של Panrene  ולא מחליפה אותם באף מוצר אחר. נלחמת עם בנותיי שלא ייגעו לי בשמפו ובמרכך .
הנה הגיע לו תפוז ושלח לי חבילה מענגת של מוצרי הסדרה החדשה  Pantene Pro -V Nature Fusion  - הסדרה כוללת שמפו , מרכך ,מסכת הזנה משקמת וקרם לחות עם סרום מחזק. 
מה המיוחד בסדרה החדשה ,אתם שואלים? 
זוהי קולקציה שמשלבת את תכשירי פנטן עם צמח הכסיה ,צמח בעל תכונות טיהור וניקוז רעלים ויכולת ריכוך (שההיא המרכיב העיקרי בטיפול בשיער). 
אז החלטתי להיכנס עם שיערי לטיפול 10.000 .....הבעייה שלי היא חוסר הסבלנות לשלבים ארוכים .....
חפיפה בשמפו - ריח מדהים של רעננות , אהבתי מאוד. 
מרכך השיער - אין צורך להמתין לאחר מריחתו (מצויין מבחינתי) וגם הוא בעל ניחוח נהדר . 
מסיכת הזנה - כבר קניתי מספר לא מועט של מסיכות לשיער וכולם מצאו את דרכם לאחר כבוד ולאחר שמוש אחד, לארון במקרה הטוב ולפח במקרה הפחות מוצלח. הבעיה תמיד היתה חוסר הסבלנות שלי להמתין 5-10 דקות עם המסיכה על השיער. כל דקה דמתה לנצח.....
במסיכת ההזנה המשקמת של פנטן השימוש הוא על שיער רטוב והמתנה של שתי דקות בלבד. עד שהספקתי לזוז ,עבר הזמן ושטפתי את המסיכה. 
לאחר ייבוש , השיער היה רך ,בעל ניחוח נהדר ונפח שתמיד היה חסר לי . האמת שלמחרת קיבלתי מחמאות על השיער ושאלו מה עשיתי ואם הייתי במספרה (מה, אתם לא רואים שאני זקוקה לגוונים דחוף?;)). אם כך ,כנראה שהמוצרים עשו את שלהם. 
בחפיפה הבאה הוספתי גם את הסרום המחזק שנמרח על שיער שייובש במגבת - תענוג. 
ישנו רק דבר אחד שנותר לי לא ברור וזה האם השימוש במסיכת ההזנה הוא בכל פעם (כאשר אני חופפת שלוש פעמים בשבוע לפחות ) ואת זה אברר בהקדם. 
בקיצור, אהבתי את המוצרים מהסדרה החדשה ואין לי ספק שאני אהפוך לצרכנית שלהם ,כמו במוצרים הקודמים של פנטן. 

10 באוגוסט 2010

סוויפר

שיגעון הסוויפר הגיע גם אלי. אחרי התנסות של בנות רבות ברחבי הפרדס הגיע גם אלי המוט המופלא - צלצול בפעמון הדלת והנה החבילה המיוחלת מתפוז הגיעה. 
היה זה יום החופש האחרון שלי ,בדרכי למנוחת הצהריים המיוחלת אז....התלבטות קלה והחלטתי לנסות את הפלא. הבית אינו נקי, יש עוזרת בעוד יומיים אבל החלטתי להיות נחמדה (תמיד אני נחמדה ,אבל הפעם במיוחד :P )  ואולי להקל עליה במקצת . 
חבילת הבסיס מגיעה עם מוט שיש להרכיבו , מטליות יבשות (2) ומטלית לחה (1).




 שינסתי מותניים צרות ויפות , הרכבתי את המוט והמטלית היבשה כאשר ההרכבה מאוד פשוטה וקלה.המטלית נתפסת ע"י תופסנים  בצידי המשטח ולא זזה ממקומה במהלך הניקוי. התחלתי לטאטא את הקומה ....הגעתי לכל פינה ,המוט מסתובב בקלות סביב הרהיטים ואוסף בדרכו את הלכלוך ,השערות ושאר הצרות . ברם (שזה אבל!!) ,לא מספיקה מטלית אחת אלא כמה מהן על מנת להשאיר שטח נקי. 
כמובן שישנה חבילת מטליות יבשות למילוי....


השטח נקי אז עוברים ל"שטיפה" - הרכבתי את המטלית הלחה על המוט והנה אחת ושתיים - השטח נקי, אך אין את ריח הניקיון שנשאר אחרי שטיפה במים. איו לי ספק שאני  אמשיך להשתמש במטליות הלחות 

 כאשר יש צורך להעביר "ויש" במטבח או באמבטיה/שרותים. את הניקוי 

היסודי אני אשאיר לדלי והמגב המסורתי. המרכיב השלישי במתנה היה הדאסטר 

כשמו כן הוא מנקה האבק . רק מה, חבל שנזכרתי להשתמש בו אחרי שניקיתי ....
הוא מגיע עם מוט הארכה , מה שנותן יתרון להגעה למקומות שבד"כ קשים לניקוי - פנטסטי בנקוי זרועות מאווררי התקרה וחלקו העליון של תריסי הגלילה - "הארגז" בלשון מובנת. הדאסטר מתעקל ומגיע לכל פינה ,קלי קלוטו. 
אז לסיכום, בסה"כ מוצר חיובי ביותר כאשר לדעתי הוא ישמש לעזר רב בניקיון הבית אם כי לא הייתי נותנת לו בלעדיות בניקיון. לטעמי אין תחליף לריח השטיפה של דלי וחומר השטיפה. 

26 ביולי 2010

אילת

בריכה ,חופים מקסימים ואווירה אחרת . אה, כן ,גם המוני עם ישראל .....זהו חופש באילת. 
אחרי זמן ממושך מאוד שלא היינו בחופש עקב אילוצים שונים ומגוונים החלטנו הזוג ואני לצאת לנופש באילת ,רק שנינו ,בלי הילדים (אותם נצ'פר בלי נדר שנה הבאה). המקורבים יודעים כמה הייתי זקוקה לחופשה הזאת ,בעיקר נפשית ,אחרי שנתיים לא קלות שעברו עלינו. בנוסף יום ההולדת של הזוגי מתקרב וזו סיבה נוספת למסיבה , אז הגיע הרגע ויוצאים לדרך. 
החלטנו  ומצאנו דיל מצויין במלון אגמים הכולל טיסות. מתייצבים בנתבג בשעה היעודה ,עולים על המטוס ו....מחכים - שלושת רבעי שעה איחור בהמראה. נשמתי עמוק ,תרגעי אמרתי ,זה הרי ממילא לא יעזור ....בינתיים קפאתי מקור  ככה נחתנו באילת בשעה תשע וחצי להפשרה מהירה . הגענו למלון וראה זה פלא החדר מוכן ומזומן ,התארגנות מהירה  ויאללה לבריכה.
מלון אגמים , מרשת ישרוטל - מלון שצורת המבנה שלו וחלוקת משטחי הבריכות אינם נו תנים את חווית העומס והצעקות הזכורים לשמצה מבתי מלון אחרים באילת.  
זה הנוף  שנשקף מחלון החדר 


הבריכות במלון מחולקות למעין "אגמים" - ישנה הבריכה המרכזית ועוד מספר בריכות כמו זו שבתמונה ובנוסף ישנה בריכה הקיפית צרה יחסית  שלמעשה אליה יורדים מהחדרים שעל המים. הבריכה הזו מוצלת כל היום ובה היינו. זוהי תמונה של אחד האגמים ....


והתעלות  הרחבות משמקיפות את הבריכה 


וכמובן הבריכה המרכזית 


את השתייה הקרה מוכרים בין היתר בעזרת קאנו ששט  לאורך הבריכה ההיקפית 


החופש פירושו בין היתר אוכל וקניות ....
בגזרת הקניות מככב קניון מול הים שעמוס באנשים בכל שעות פעילותו .אני,שלא אוהבת את השיטוט בין חלונות הראווה מיציתי אותו מהר מאוד. קניותיי בו הצטמצמו למספר בשמים לבנותיי ולאחותי - מבצעים מדהימים.
הטיילת עמוסה בדוכני הקניות אשר מוסיפים לססגוניות המיוחדת של אילת והשיטוט בהם הופך לחוויה תרבותית מיוחדת במינה, והמבין יבין. הצילום נעשה ביום מטעמי נוחות ....


אוכל....איך אפשר בלעדיו 
אכלנו בערב הראשון במסעדת ה"ראנץ האוס" שממוקמת בטיילת מתחת למלון הרויאל ביץ . זוהי מסעדת בשרים בסגנון אמריקאי אשר יודעת להעניק חווית שירות מעולה בנוסף לאוכל המעולה שמוגש בה. יצויין לשבח מלצר ששמו חן שהיה עמנו לאורך כל הערב עם חיוך ושירות מעולים. אז מה אכלנו ?
מנה ראשונה סלט מיסיסיפי - סלט ירוק בתוספת קוביות עוף פריכות וקוביות לחם קלוי (ניכר כי הוכן במקום).
מנה נוספת היתה קולורדו - קרפצ'יו סירלוין בפסטו ועשבי תיבול
בעיקרית התפרענו לחלוטין - אומצת פילה ואומצת ורד הצלע . שתי מנות של 400 גרם מלוות בתפוח אדמה אפוי וחלת בצל .
קינוח , איך אפשר שלא.....פאי פירות יער ועוגת שוקולד חמה ,שתי המנות מלוות בגלידת וניל ....הממממממ 
בסיומו של ערב לקקנו את האצבעות והבטחנו לעצמינו שאנחנו עוד נפגש. הצטערתי שהמצלמה לא איתי על מנת לצלם את המנות המוגשות. המסעדה איננה זולה כלל וכלל אך אנחנו חגגנו עם שובר ארוחת הגורמה של "חבר" כך שהשתלם לנו מאוד!
אחרי ארוחה כזאת יצאנו לחרוש את הטיילת בכוחותינו האחרונים
למחרת בערב ארוחה במסעדת  Passador  מסעדת בשרים הממוקמת בחזית מלון אמריקנה   . הדבר הבולט בארוחה היה....המלצרית החמוצה ששמץ של חיוך לא עלה על שפתותיה. המנות טובות אם כי אין ספק שכוכב הארוחות היתה זו של הראנץ האוס.
ולסעודה האחרונה באילת יצאנו בערב האחרון למסעדת ברביס הממוקמת בפארק אופירה מול מלון דן פנורמה. במסעדה פירות ים ,בשרים , המבורגרים ועוד...לפתיחה הוזמנו טבעות קלאמרי מצויינות ,פריכות וטריות  ,  לעיקריות הזמנו שניצל וינאי עם ביצת עין מעל  ופילה סלמון בצ'אטני מנגו שלא נאכלו עד תום אך ורק בגלל גודלן. 
בקיצור, אי אפשר להגיד שהיינו רעבים באילת.....
היו לנו הרבה תוכניות - טיול טרקטורונים לפני שקיעה, עיר המלכים אבל....תחושת העצלות השתלטה עלינו ובסופו של דבר נשארנו במלון.
אז מה היה לנו - זוג בחופשה ,בריכה, קניות ואוכל - החיים הטובים למשך 4 ימים מושלמים .

17 באפריל 2010

טיולון קל"ב - בדרך לירושלים

שבת הגיעה והפעם החלטנו לצאת לגיחה קצרה קרוב לבית. חמושים במצלמה החדשה ובאחת הבנות שהסכימה להצטרף אלינו ,יצאנו לכיוון פארק יצחק רבין כשהמטרה היא נסיעה לאורך דרך דיפנבייקר החוצה את הפארק. 
התחלת המסלול היתה באנדרטת פורצי הדרך לירושלים - האנדרטה עשוייה מבסיס בטון ושישה מוטות מתכת  המצביעים על הדרך לירושלים.  
מכאן יש תצפית מדהימה על הנוף .

המשך הדרך מובילה לאתר שבו שרידי המשוריינים מימי מלחמת העצמאות . כן, אותם משוריינים שרואים תוך כדי הנסיעה בכביש 1. אנו נמצאים לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל  והמשוריינים עטויים בדגלי המדינה ובזרי פרחים והמראה מצמרר למדי. 

כמובן שהשיר מנגן בראש כל הדרך:
  פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.

באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.

פה שצפו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.

באב אל וואד...

ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.

באב אל וואד...

יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
לאורך כל הדרך תצפית מרהיבה כאשר מדהים לראות כיצד ישבו המשלטים על הכביש לירושלים . 


סיומה של הדרך במבנה ששימש את התורכים לשמירה על הדרך מיפו לירושלים .


במקום מסויים הצלחנו אפילו לתפוס את מודיעין .....


זהו, הניסיון הראשון עם המצלמה ....יש עוד הרבה מה להשתפר .
תמונת תקריב כבונוס....

31 במרץ 2010

זכרון יעקב

מהבוקר מתנגן לו השיר של אושיק לוי על זיכרון יעקב  וזה רק בגלל שהחלטנו ליסוע  לפסטיבל אומני רחוב שמתקיים שם זו השנה השנייה. 
האמת, חששנו מאוד מהמוני האנשים ,מהפקקים בדרך אז התחכמנו . יצאנו לדרכינו בשעת בוקר מוקדמת יחסית (תלוי איזו מבנות הנוער שואלים - כי בשעה 8:45 אחת מהן לא היתה מוכנה לדבר איתנו בכלל). נסיעה חלקה בכביש 6 ,ברוך מי שסללו אותו , הגעה לזיכרון וחיפוש חנייה שנמשך מספר דקות .
זיכרון ,מקום קסום ....מזכירה ערים קטנות אירופאיות : הרחובות המרוצפים אבן , בתי הראשונים שחלקם עברו שחזור ,בתי הקפה והמסעדות שצצו בכל פינה והגלריות השונות . לזה הצטרפו כעת גם אמני רחוב , כליזמרים והופעות זמרים . שוטטנו בנחת וללא צפיפות בין הגלריות והדוכנים תוך האזנה להופעות השונות הפזורות לאורך המדרחוב.


אנחנו בחרנו להמתין להופעתה של סי הימן - סי נתנה משיריה הישנים, החדשים (מדיסק שעומד לצאת בעוד שנה) ,שירים שהלחין אביה ובקיצור הלהיבה את הקהל. 


 משהסתיימה ההופעה כבר היה עלינו לפלס את דרכינו החוצה מפאת ההמונים שהגיעו .
יצאנו מזיכרון לארוחת צהריים במסעדת שולה בפארק התעשייה בקיסריה - מסעדת דגים ופירות ים (שכמובן איננה כשרה) - מומלצת מאוד. 
המבוגרים אכלו דגים ואילו הצמחונית שבינינו אכלה רביולי תרד ברוטב שמנת עגבניות - מנה שדורגה גבוה מאוד בדרוג מאכלי הצמחונית.
ההנאה היתה מושלמת כאשר בדרך חזרה הביתה שמענו על הפקקים בכניסות לזיכרון שמהם הצלחנו להימנע. 
ואיך אפשר בלי תמונה של היפה שהחליטה להצטרף לפסטיבל - זו התמונה האחרונה במצלמה שהחליטה לנפוח את נשמתה לעולם שכולו טוב (זה הדבר הכי!!! מבאס שהיה היום ).
תראו גם את עבודות המתכת המדהימות בגלריה :